אני רוצה אולי להתחיל בתחושה. בתחושה שחזרתי איתה הביתה אחרי שבועיים עם נשים פלסטיניות ביער בגרמניה (ועוד שבוע הזוי לגמרי בבית חולים קתולי עם ישו הצלוב מעל המיטה שלי ועוד יומיים נואשים ברחובות ברלין). התחושה היא שאי אפשר יותר. כלומר שאני לא יכולה יותר. שאני לא יכולה יותר לחיות ולדעת את כל זוועות הכיבוש … המשך לקרוא מתחילה לספר
12 תגובות